חברי ואני מגינה קהילתית "הפעמונים" מרעננה, מודים לסיור החווייתי והמעשיר שזכינו בביקורנו במשק מודל לחקלאות בת קיימא במרכז מחקר נווה-יער של מכון וולקני – משרד החקלאות הנמצא בגבול בין עמק יזרעאל והגליל התחתון. סיור חווייתי ומומלץ ביותר!!!.
את הסיור ארגנו רונן כפיר, ד״ר גיל אשל וד״ר יעל לאור ממשק המודל, בשיתוף גדי קני, במטרה להציג למבקרים הישגים במחקר ואתגרים לגידול חקלאות בת קיימא. במשק המודל לחקלאות בת קיימא, מתנהל מחקר והדגמת עקרונות לחקלאות בת קיימא, המהווה גשר בין המחקר המדעי למעשה החקלאי.
למפגש הגיעו מרחבי הארץ חקלאים, מנהלי עמותת חקלאות משמרת, תזונה בת קיימא, חוקרים, סטודנטים, אנשי עסקים וסטראט-אפ, אגרונומים, חברי גינון חקלאי -קהילתי וכו'.
המפגש נפתח באירוח מכובד בכיבוד קל והיכרות עם החברים, ללמוד על פועלם וליצור שיתופי פעולה. לאחר דברי פתיחה לנרשמים לסיור, יצאנו במספר רכבים למספר תחנות בשטחים החקלאיים, שם קבלנו הסברים על המחקרים המתנהלים שם.
בתחנה הראשונה נחשפנו למתקן חדשני – התוף האקולוגי של חברת "אקודרם". זהו גליל מאורך, המורכב ממספר יחידות, ומנוע הגורם לסיבובו. התוף מסוגל לקלוט בכל יום בין 1-2 קוב של זבל פרות + 1-4 קוב רסק גזם/ חומר אורגני יבש. תהליך הקומפוסטציה נמשך בין 4-6 ימים (תלוי ביחס בין חומרי הפסולת המוזנים לתוף).
בסיום התהליך מתקבל חומר דשן משובח שאינו נחשב קומפוסט, מוכן ליישום מידי בשדה/ מטע. התוף מאיץ ומייעל תהליך הקומפוסטציה, תורם למחזור פסולות חקלאיות, חוסך במקום אחסון הפסולות, תורם להפחתת מפגעי ריח, ותורם לטיוב קרקעות חקלאיות בחומר דישון אורגני מעולה.
פרטים נוספים על תוף האקודרם מוזמנים לקרוא באתר החברה "ecodrum".
בהמשך ביקרנו בחלקות חקלאיות הסמוכות לנחל נהלל בהם למדנו על שיקום אקו-הידרולוגי של נחל נהלל, באופן שיעצים את שרותי מערכת אקולוגיים בסביבת שדות חקלאיים, הפחתת סחף קרקע, חומרי הדברה ודישון לנחל, ביסוס צמחיית גדות ובתי גידול לחים, המהווים בסיס להתפתחות חרקים מועילים (מאביקים ואויבים טבעיים למזיקי חקלאות), שימור המגוון הביולוגי המאפיין את המרחב המקומי ועוד.
למדנו על מחקר המתמקד בגישות ניהול עשבים חדישות לצורך יישום ממשקי הדברה ברי-קיימא. חלקת הגד"ש מחולקת לתתי חלקות, המקבלות שני סוגי טיפולים: חלקן מדושנות בזבל חצי מיוצב, וחלקן בקומפוסט. במקביל, אותן תתי חלקות, חלקן נשאר בחורף חשופות (קונבנציונלי), ועל חלקן מגדלים בחורף גידולי שירות ללא עיבודים (ממשק משמר קרקע, הכולל אי פליחה). גידולי שירות הינה תערובת צמחים שנזרעת בסתיו ללא מטרה מסחרית, ותפקידה הפחתת סחף קרקע, הגברת אגירת מים, הפחתת עשביית חורף והגדלת החומר האורגני לצורך טיוב קרקע, ועוד. גידולי השירות מושכבים באביב לפני זריעת הגידול המסחרי, שנזרע בקרקע וכך מתקבל חיפוי צמחי של הקרקע.
בניסוי שנערך בשטח, ראינו הבדלים בין קרקע בממשק קונבנציונלי לממשק משמר קרקע. גוש משני סוגי הקרקעות הוכנס לצנצנת מים. במגע עם המים גוש הקרקע הקונבנציונלי התפורר במהירות ונמס. לעומתו גוש הקרקע מממשק משמר קרקע, נשאר מלוכד ויציב לאורך זמן מבלי להתפורר.
במטע עצי השקד ראינו מחקרים שונים המתנהל בנושאים שונים: שיטות לניהול עשבים, עמידות למזיקים וכן עצים בעלי יכולת התמודדות עם טמפרטורה גבוהה וצריכת מים נמוכה.
במטע זה גדל זן עצי שקד שפותח בנווה -יער, עם יכולת הפריה עצמית. בין שורות עצי המטע נזרעה תערובת גידולי שירות של שיבולת שועל, בקיה ותלתן, על מנת לבדוק השפעתם כמדכאי עשבייה.
לשם השוואה עם גידולי השירות, באזורים אחרים במטע השקד מטפלים בעשבייה באמצעות קוטלי עשבים באופן המקובל בחקלאות הקונבנציונלית. גידולי השירות, מחפים את הקרקע ומפחיתים משמעותית את כמות העשבייה במטע.
בדרך לנקודת סיום הסיור נהנינו מגידולי שיחי הוורדים הצבעוניים ומשלל הגידולים המגוונים.
בתום המפגש התכנסו לסיכום המפגש בו זכינו לקנח ביין, גבינות ומטעמים ולאור מילות הפרידה מצד המארחים ומצד המשתתפים, חשתי גאווה ישראלית מתוצאות המחקר והקידום לחקלאות בת קיימא.
אני ממליצה מאוד להזמין ביקור וסיור במשק המודל לחקלאות בת קיימא – נווה יער ולקבל השראה מהפרויקטים שבהם שמים דגשים עיקריים כמו:
– מזעור התשומות החקלאיות (מים, ריסוסים ודשן).
– שימור הקרקע מתוך תפיסת הקרקע כמשאב מתקלה.
– תפיסת השדה החקלאי כחלק מהמרחב הנופי לטובת האדם והסביבה.
– דאגה לרווחת בעלי החיים במשק החי.
– מחזור תוצרי פסולות חקלאיות במשק.
– התחשבות בטבע שסביב השטחים החקלאיים.
כל אלו תוך כדי שמירה על כדאיות כלכלית לחקלאי בטווח הארוך, שימור המגוון הביולוגי, רתימת תהליכים אקולוגיים לתועלת הייצור החקלאי וטיוב הקרקע.
תודה למארחים על קבלת הפנים החמה, לסיור המרתק ומעורר ההשראה שלימד אותנו ליישם פרקטיקות שונות לגידול חקלאות בת קיימא ולשמור על אימא אדמה.
פרטים נוספים להדגמות לעקרונות של חקלאות מקיימת ומשמרת וליצירת קשר תמצאו בקישור לאתר הפרויקט: https://www.modelfarm-aro.org/
הי מירי סיכמת יפה את הביקור. אכן זו היתה חוויה וגאוה.