כמרצה בתחום החדשנות במהפכה הסביבתית וכנציגת הציבור בוועדה לאיכות הסביבה מטעם סיעתו של ראש העיר מר חיים ברוידא ומטעם ארגון "חיים וסביבה", יצאתי לחקור כיצד מפיחים חיים חדשים בשפכים שלנו ברעננה.
אני שמחה לשתף אתכם ברשמים מסיור במכון לטיהור שפכים ברעננה ולחדש אודות התכניות העתידיות של תאגיד מי רעננה בשילוב עיריית רעננה. התכנית כוללת, פיתוח אזור המכון לפארק חדשני, על מנת לקדם את המודעות הסביבתית אצל התושבים – כיצד להימנע מיצירת מפגעים המגיעים לשפכים שלנו וגורמים לתקלות ונזקים בתשתיות הביוב.
בישראל מעל 90% ממי הביוב מטופלים במט"שים, ליצירת מי קולחין מושבים, המשמשים להשקיה בחקלאות לצד שימוש שולי בגינון ובתעשייה.
ברעננה פועל מתחם לטיפול בשפכים (מט"ש) המפיק מי קולחין באיכות גבוהה מאוד המוגדרת כ"השקיה ללא מגבלות" – באיכות "שלישונית".
במהלך הסיור יחד עם מנהל המט"ש מר אלעד עמוס, סיפר לי אלעד אודות הנזק הנגרם עקב השלכת המגבונים הלחים למערכת הביוב.
הצטברות כל סוגי המגבונים לעיסה גדולה במערכות הביוב כולל מקלוניי אוזניים ומוצרי טואלטיקה שונים, אשר מושלכים לאסלה, מקצרת את חיי הציוד המכאני בתחנות השאיבה ובמט"שים ובכל מרכיבי מערכת הולכת הביוב הביתית, העירונית הבין עירונית והאזורית. העלות השנתית הישירה למשק מנזקי השלכת המגבונים לביוב מוערכת במאות אלפי שקלים.
למרות שעל חלק מהאריזות כתוב שהם נשטפים באסלה, אסור בשום אופן להשליכם לאסלה. בנוסף, כאשר מערכת הביוב נסתמת, היא עלולה לגרום להזרמת הביוב לסביבה, לנחלים ומשם הביוב מוזרם אל הים.
לפי כך אנו מתבקשים לשים לב להשליך את המגבונים רק לפח ולא למערכת הביוב.
בעיה נוספת שיש להפנות את תשומת לב הציבור היא השלכת תרופות ושמנים לתוך מערכת הביוב. מדובר במחקרים ראשוניים – אין עדיין ביסוס חד ערכי, וקיימת שונות רבה בין מט"ש למט"ש.
חלק מהתרופות מכילות הורמונים וחומרים כימיים אשר מצטברים בסביבה וכמעט ולא מסולקים במכוני טיהור השפכים. לפיכך, שאריות התרופות אסור שתגענה למי הקולחין המשמשים להשקיה חקלאית.
שאריות התרופות עשויות לחלחל למאגרי מים ולאקוויפרים ולזהם את מי השתיה. כמו כן, שאריות התרופות עשויות להגיע לנחלים, לאגמים ולנהרות, לסכן את המערכת האקולוגית ובכך גם להשפיע באופן עקיף על האדם ובריאותו. יתרה מזאת, השלכת תרופות אנטיביוטיות למערכת הביוב עלולה לגרום לעלייה בעמידות חיידקים לאנטיביוטיקה.
לפי כך יש לפנות את שאריות התרופות לבתי המרקחת של קופות החולים ומשם הן מועברות להשמדה מבוקרת.
בשנים האחרונות התגלה כי תוצרי חקלאות המושקים במי קולחין (לאחר תהליך טיפול) מכילים שאריות של תרופות, (אם כי מקורן של אלו מהפרשות של בני אדם וחיות ולא בהשלכת פסולת תרופתית ביתית).
תהליך טיהור השפכים מורכב משלוש רמות שונות.
השלב הראשוני – הנו טיפול מכני ברמה הראשונית הכוללת סינון גס של השפכים, שיקוע חלקיקים כבדים, הרחקת חלק מהמוצקים המרחפים והחומר האורגני וסינון החול.
טיפול שניוני – טיפול ביולוגי של השפכים בו מתבצע תהליך של פירוק החומר האורגני, הרחקת המוצקים המרחפים, שיקוע של הבוצה (המכילה בעיקר את החיידקים המפרקים) בתהליך מתקבלים מי קולחין צלולים בעלי ריכוז חומר אורגני נמוך.
בסוף שלב זה מפסיקים את הפעלת הריאקטור ונוצרות 2 שכבות. שכבת המים הצלולים שאותם מפנים למאגר מי הקולחין השניוני ושכבה תחתונה של הביומסה שאותה שומרים בנפח מסוים עד לקליטת מנה נוספת של שפכים.
בסוף תהליך הריקון הבוצה העודפת עוברת למעכלים, ולאחר 10 ימים שואבים אותה לסחיטה. כל הבוצה הנוצרת במכון מפונה לאחר סחיטה למפעל ייצור קומפוסט אור בבקעת הירדן המשמש לדישון חקלאי בגידולים מורשים.
טיפול שלישוני – סילוק של חנקן וזרחן העוברים סינון נוסף ממוצקים מרחפים, ולאחר חיטוי מים אלו משמשים להשקיה חקלאית לפרדסים באזור.
בביקורי במאגרים התרגשתי לראות את בעלי הכנף הרבים שפוקדים את המקום, כמו הקורמורנים, השחפים, הסיקסקים ובעלי כנף נוספים שנהנו מקרני השמש החמימות בביקורם במאגרי המים. במאגרים הם ניזונים מדגים מנטרי זיהומים המנקים את המים כמו דגי נמסיף, כסיף, מושטים ועוד. הדגים הנמצאים במאגרים ומטהרים את את המים בטכניקה ביולוגית 24 שעות ביממה ומסייעים גם בשימור המגוון הביולוגי בטבע.
בקיץ מנוצלים כ- 60% מקולחי המכון להשקיה חקלאית באזור רעננה – כאשר אין צריכה חקלאית – מוזרמים בחורף למאגר אזורי. פרויקט לאומי באזור מועצה אזורית חוף השרון, הנמצא כעת בשלבי ביצוע מתקדמים, ישלב את עודפי הקולחים של רעננה, ויאפשר ניצול מלא של הקולחים להשקיה חקלאית בחוף השרון.
שמחתי לשמוע ממנהל המכון מר אלעד עמוס שעיריית רעננה מתכוונת להקים פארק טבע באזור, להזמין את הציבור לנקודות תצפית מרהיבות לצפות בציפורים המבקרות במאגרים וניזונות מהדגים, לטייל בחיק הטבע וללמוד אודות חשיבות השמירה וההגנה על מקורות המים שלנו.
בשורות טובות לכולנו על כך שתאגיד מי רעננה מקדמת בימים אלו פרויקט טכנולוגי ייחודי וכתאגיד ראשון בארץ מקים חווה של תאים סולארים צפים על פני המאגר השלישוני לצורך ייצור חשמל טבעי. בנוסף ליתרונות הסביבתיים וייצור אנרגיה ירוקה מהטבע, מי רעננה תצמצם את צריכת החשמל ואת העלויות הנובעות מכך. מכון טיהור השפכים ברעננה הוא צרכן החשמל הגדול ביותר בעיר כך שצמצום עלויות יחזיר לתושבי רעננה כספים לטובת השקעות ופיתוח.
פרטים נוספים אודות פארק הטבע שיוקם בסמוך למאגרי הקולחין, שמעתי מליאת ליבוביץ מנכ"לית תאגיד מי רעננה הפועלת בשיתוף עיריית רעננה לקידום הפרויקט הייחודי. הפרויקט ימוקם באזור הנופש המטרופוליני (אנ"מ) של רעננה וחוף השרון – שטח פתוח, המשמר את האופי החקלאי של האזור מאז ראשית ימי ההתיישבות הציונית בארץ בתחילת המאה ה 20. בעידן של התחדשות עירונית, ציפוף ובניה חדשה מהווה השטח הפתוח פוטנציאל חשוב לפנאי ונופש לטובת תושבי האזור.
כרגע בשטח מיעוט אטרקציות למטיילים פרט לשבילי אופניים, כך שפרויקט זה "טיפטבע" מבקש להיות הראשון מבין פרויקטים עתידיים אשר ינגיש את השטח לציבור הרחב ויזמין תושבים מכל המטרופולין ליהנות מהשטחים הפתוחים והחקלאיים.
מתחם התכנון כולל גבעת חמרה קטנה הצופה על בריכות הטיהור של מט"ש רעננה והשטחים החקלאיים הסובבים אותה. שביל הליכה מעגלי, באורך של כ-800 מ', העולה לגבעה ומקיף אותה ומזמין תושבים לתצפית וחוויה ייחודית. הגבעה מתוכננת לעבור שיקום כ"בית גידול מקומי של אדמות חמרה" המציג את סיפורה של טיפה – מהברז בעיר ועד חזרתה לפרדס.
לאורך השביל מתוכננים מספר מוקדים המספרים את סיפורו של מכון הטיהור, הקשר שלו לעיר ולסביבה וסיפור מחזור המים בטבע. המתחם בראש הגבעה יכלול "אחו לח" המציע טיפול ביולוגי נוסף למים לאחר הטיפול הקונבנציונלי של המט"ש וכן יהווה מוקד משיכה לבעלי חיים כנקודת מים בלב השטח החקלאי. פיתוח המתחם יעשה במתכונת של פארק נושאי, פתוח לקהל, המשמש את התושבים לפעילות של פנאי וספורט וגם כאתר לפעילות לימודית עצמאית עבור בתי ספר ומוסדות חינוך אחרים.
נוסף לסיפור המים, המקום יספר את סיפור אדמת החמרה – קרקע מיוחדת ובה עולם ייחודי ועשיר של חי וצומח שכמעט ולא נותר להם ייצוג טבעי עקב החקלאות האינטנסיבית ברחבי השרון.
במסגרת הפרויקט יושבו צמחים מקומיים ובהם צמחים סכנת הכחדה לשטח וכן יוזמנו לשטח מגוון בעלי חיים על ידי יצירת מחסות לקיפודים, צבים וזוחלים והתאמת צידה האחד של בריכת האחו לח לקינון ציפורים ומתן מחסה לעופות נודדים.
הפארק יהיה פתוח לקהל הרחב ויספק מרחב נקודת תצפית ולמידה על תהליך טיהור השפכים בעיר וכן נקודות תצפית מרהיבות לצפייה על הציפורים המבקרות במאגרים וניזונות מהדגים, לטייל בחיק טבע וללמוד אודות חשיבות השמירה וההגנה על מקורות המים שלנו.
לסיכום חשתי קורת רוח רבה הן מסיורי המרתק במט"ש והן מהתכניות העתידיות של עירית רעננה בראשותו של ראש העיר מר חיים ברוידא ובשיתוף תאגיד מי רעננה לקדם את רעננה לעיר ירוקה יותר ובת קיימא. עירייה שפועלת ליצירת אנרגיה נקייה, לשמירת מגוון בעלי החיים והצמחים, הענקת פארק טבע חדשני לתושבים שישמש בין היתר לחקר לימודי, לספורט, לפנאי ולטיולים בחיק הטבע.
תודה לאלעד עמוס מנהל המט"ש לסיור המרתק במכון, לדגשים להימנע מהשלכת מגבונים, תרופות ושמנים לביוב ולמסר החשוב, כי עלינו לשמור על מקורות המים שלנו.
שלכם באהבה,
מירי ישראלי
כמה כמה טוב שיש אנשים שחושבים נכון לנצל כל דבר למטרות יפות ובריאות …
כמה טוב. שיש מי שחושב על העתיד שלנו ..
ואת מירי הכוהנת הגדולה . מובילה את כל זה יבורכו ידייך ..
תודה רבה לך בני מזרחי היקר, אכן לאור המחסור במים בחקלאות כולנו מחויבים לקחת אחריות לשמור על כדור הארץ, לחסוך במים ולשמור על מקורות המים שלנו.